משה גושן גמלאי מגב וותיק ומעורך הלך לעולמו לפני כשבועים מצורפים דברי הספד שנאמרו לזכרו.
בני משפחה אבלים ,חברים, קהל יקר.
אנו מוליכים היום לבית עולמו את משה גושן ז"ל .כולנו כאן מוקיריו ושוחריו.
בבואנו לבית החיים , כואב להיווכח בכול פעם ,שהכול שב אל העפר והאדם מותיר אחריו רק את מעשיו.
בדומיה עוטפת תוגה ושברון לב, המומים ,ודואבים ,אנו לא רוצים להאמין שאתה משה הלכת לעולמך ומסלול חייך נדם.
מויש'ה כפי שכיניתי אותך ,היה תמצית הישראליות כפי שהיינו רוצים לראותה , זו שכמעט חלפה ונשכחה.
מויש'ה היה אדם מאוד מיוחד למען כול אחד את הנשמה הוא נתן , חייך גם כשעצוב וידע להסתכל רק על מה שחשוב.
לדאבוני סוג אנשים שכאלו כמעט כבר ואזל , אבל לנו מסתבר התמזל המזל.
משה נולד בירושלים, התחנך בבגרותו בקבוץ גבעת ברנר .את רוב שנותיו שרת במשמר הגבול במגזר הישובים , וברווחה של החייל. הוא ראה בעבודתו מעבר למקור פרנסה, שליחות והתגשמות הציונות לשמה.
מוישה דמה לעץ גדול שצמרתו רחבה ,שורשיו מושרשים עמוק באדמת ארץ ישראל וענפיו מתפרסים למרחק.
הצל שהטיל רבים היו ,שאהבו לשהות במחיצתו.
הוא ייזכר לנו חבריו מוקיריו כאדם ערכי , צנוע, חכם וישר.
אומרים על אדם שהוא חלק מתבנית נוף מולדתו. על מוישה אפשר לומר, שהוא היה הנוף והתבנית עצמה.
אפשר לומר עליו כדברי המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק
"היו היה איש וראו איננו עוד.
קודם זמנו מת האיש.
ושירת חייו באמצע נפסקה."
מוישה תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים ושמורה בליבותיהם של כול מוקיריך.
-- היה שלום חבר