יזכור ללוחמי מג"ב

רמי זוארי

"רמי, בן עפרה ושלמה. נולד בבי""ח סורוקה שבבאר שבע ביום כ""ג בתמוז תשמ""ח (8.7.1988), נולד שני למשפחה, אחרי אחותו הבכורה בת אל, אח גדול לאחיותיו לילך - לי, אורית ולאוהד הקטן שנולדו אחריו.
למד והתחנך במערכת החינוך בבאר שבע, תחילה ""בגן של מאירה"", את מסגרת לימודיו היסודיים למד בביה""ס הממלכתי עמית שבשכונה ד' בעיר, בסיומם, עבר ללמוד בחטיבת הביניים שבמקיף ד', בסוף כיתה י""א, ביה""ס נסגר ולכן נאלץ כשאר חבריו לעבור וללמוד במקיף ג' עד לסיום מסגרת לימודיו התיכוניים.
כבר בתקופת לימודיו התאפיין כתלמיד חביב, צנוע, ראשון להתנדב ולעזור, תרומתו והשתתפותו הפעילה בפעילות החברתית והטכסים שהשתתף בהם תרמו לא מעט להצלחתם.
רמי גדל במשפחה מסורתית ובבית הוריו ספג את הערכים אהבת אדם, עזרה לזולת, התנדבות וכיבוד אב ואם. רמי היה בעל אישיות אוהבת וחמה ובעל לב רחב, ותמיד על פניו היה חיוך נצחי.
בעל מבנה גוף חסון, ידיים שריריות וחזקות וחיוך כובש שמעולם לא מש מפניו המאירות והיפות, בחזותו והתנהגותו הבוגרת יחסית לגילו הצעיר, הקרין על הסובבים אותו, נוכחות חזקה, ביטחון ואופטימיות. משחר ילדותו התאפיין כילד חביב ונוח להתחבר, ככזה חברים רבים היו לו שנקשרו אליו והוא אליהם בעבותות של אהבה וידידות עמוקה, לחלק מהם שימש בדרכו המיוחדת והנעימה מודל לחיקוי, אחרים מצאו אצלו כתף רחבה לנחמה עידוד ואוזן קשבת למצוקותיהם, הדמות המרכזית והמלכדת של חבורת צעירים שהלכו ביחד כברת דרך ארוכה, בלעדיו מעידים חבריו ""בילוי לא היה בילוי"". כמו כן, הם מציינים במיוחד את חוש ההומור המיוחד שבו ניחן, תמיד מצא את הבדיחה או הסיטואציה המתאימים כדי להצחיק בהם את חבריו ולרומם רוחם, חידודי הלשון הייחודיים לו, בהם נהג להשתמש ביטאו במילים פשוטות פילוסופית חיים שלמה.
נהג להאזין למוסיקה המזרחית שאהב במקסימום ווליום, אהב ספורט, בעיקר כדורגל, משחק שנהג לשחק עם חבריו במגרש השכונתי בכל יום ו' בשבוע, מחשבים איתם היה מסתגר בהגיעו הביתה בסופי שבוע וכמובן חברים חברים ועוד פעם חברים.
עוד לפני גיוסו הצבאי, הצהיר בכל דרך, וכל דקה מבחינתו הייתה כשרה לכך, על אהבתו הגדולה למג""ב, ככל שיום הגיוס הלך וקרב כן הלכה וגברה כמיהתו להתגייס לחייל זה, אפשרויות אחרות לא באו בחשבון מבחינתו, או כפי שנהג לבטא זאת בלשונו ""או מג""ב או כלום"" במרץ 2007 התגייס למג""ב באותו היום שבו אחותו הבכורה סיימה את שירותה הצבאי, סיבות ראויות מספיק לחגיגה במסיבת גיוס גדולה, ששולבו בהם, כיד המסורת, גם דברי שבח והודיה לה' יתברך. ביום הגיוס עצמו לווה על ידי בני משפחתו וחבריו הרבים, כחתן לחופתו בשירה, דרבוקות, סוכריות ואורז, מכאן ואילך נהג להקניט את אימו בדרכו החביבה ""משמר הגבול היא המשפחה הראשונה שלי ואתם המשפחה השנייה"".
השרות הקשה והמסוכן במג""ב לא הכההו את אהבתו לחייל, נהפוך הוא, זו רק הלכה וגברה, ""כל כך מורעל מג""ב היה שחבריו נהגו לכנותו בכינוי רמבו"". התגאה מאוד בשירותו הצבאי וחלם להמשיך ולהתקדם לעמדות פיקוד, חלום שנקטע באיבו מכדורי המרצחים.
ביום חמישי י""ז שבט תשס""ח (24.01.08) בשעות הערב, הגיע מחבל למחסום ראס חמיס באזור מחנה הפליטים שועפט בצפון ירושלים, ופתח באש לעבר שוטרי מג""ב במחסום. מירי המחבל נהרג סמ""ש רמי זוארי ז""ל, והשוטרת שהייתה איתו במחסום, מ""כית שושנה סמנדייב נפצעה באורח בינוני. למרות פציעתה, הצליחה השוטרת לבצע ירי לעבר המחבל ולהזעיק עזרה. המחבל נמלט מהמקום.
יום שישי בצהריים ליוו אלפים את סמ""ש רמי זוארי ז""ל בדרכו האחרונה, בחלקה הצבאית בבאר שבע. ביניהם מאות לוחמי מג""ב וחבריו ליחידה, מפקדיו ובני-משפחה. בלוויה השתתפו השר לבט""פ, מפכ""ל המשטרה ומפקד מג""ב.
""אח יקר, איך נקטפת? אמרת לי שהכל יהיה בסדר, אבל השארת חלל ריק, ספדה בת אל אחותו על קברו הטרי של הלוחם כשהיא ממררת בבכי. החיים ריקים מתוכן בלעדייך"". שוטרים ששירתו ביחד איתו סיפרו לאחר מותו כי ""היה אדם משכמו ומעלה, אין אחד שהיו לו רגשות שליליים כלפיו, היה אהוב על כולם, תמיד צוחק, תמיד מחייך, לא פוחד מכלום"", פקד אוהד עטר סגן מפקד הפלוגה שבה רמי שירת ספד לו בין היתר אמר, ""בשם פלוגת נ""ו, שמור עלינו מלמעלה כמו שהגנת על ירושלים"". מפקד עוטף ירושלים, נצ""מ ניסים אדרי, ספד לרמי ז""ל ואמר: ""אמש נפל רמי, לוחם אמיץ ממיטב בנינו בעת מילוי תפקידו והגנתו על הבירה. רמי חסם בגופו כניסה של חוליה מרצחת, אשר כל רצונה היה להטיל הרג על אזרחים חפים מפשע, ובכך מנע אסון גדול"". עוד הוסיף נצ""מ אדרי: ""חבריך לפלוגה המומים וכואבים, ולא מפסיקים לספר על אומץ הלב שלך, על העזרה שתמיד ידעת לתת, על הרגישות, על תחושת השליחות ועל החיוך, שתמיד אפיין אותך, לצד הלוחם הנחוש והמקצועי , ובכך הייתה דמותך בולטת, כפי שנאמר: ""צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה"". ומפקד עוטף י-ם אמר על קברו הטרי ""רמי חסם בגופו את הרוצחים ומנע אסון"".
רמי הותיר אחריו הורים שלוש אחיות ואח קטן."