יזכור ללוחמי מג"ב

שי עוזאני

"סמ""ר (סמל ראשון) עוזאני שי, בן סוריאה (שרה) וזכריה (יחיא), נולד ביום כ""ב באדר ב' תשל""ו, 24/3/1976, בנתניה, העיר בה גדל ובגר. שי היה בן הפינוקים של אמו והורעפו עליו חום ואהבה. חינוכו בבית היה על ערכי התורה והיהדות. את לימודיו החל בבית הספר החרדי ""חורב"" שבנתניה, המשיך בחטיבת הביניים ""אור גאון"" בבני ברק, בישיבת ""אור התורה"" בתל אביב, ובכיתות י""א -י""ב למד במרכז הנוער הדתי בנתניה, במגמת חשמל.
שי היה אהוב על חבריו. התגייס לצבא במחזור אוגוסט 1994 למשמר הגבול. שי התגלה כחייל מקצועי ובעל כושר מצוין, בשל הצטיינותו הומלץ מהר מאוד ע""י מפקדיו לקורסים שונים: מקורס מ""כים ועד לקורס לוט""ר (לוחמה בטרור), קורס שהומלץ בפניו ע""י מפקדיו. בתקופת שירותו האחרונה אימן שי את נבחרת ירושלים לקראת תחרות הירי הכללית של מג""ב.
הוא תמיד זכר את ימי ההולדת של בני משפחתו וחבריו, העניק תשומת לב והיה מוכן לעזור. בשעות הפנאי דאג לשמור על כושרו הגופני והקדיש זמן רב לאימונים ופיתוח הגוף. לשם כך גם בנה לעצמו חדר כושר פרטי אשר בו נהג ללמד ולאמן את חבריו.
ביום ב' בכסלו תשנ""ז, 13/11/1996, ערב התחרות אליה אימן את חייליו, נפל שי בעת מילוי תפקידו, כשהתהפך הג'יפ בו נהג. בן עשרים היה בנופלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בנתניה. הותיר אחריו הורים, אחים ואחיות- שרונה, חגית, אבי-עד ואלינור. בנה של אחותו שרונה, שנולד חודשיים לאחר נפילתו, קרוי על שמו, שי-חי-דורון.
אחיו אבי-עד כתב לזכרו:
""שי היה גיבור גדול
הוא היה מקריב הכל
הוא רצה שהכל יקרה
והיה עובד קשה
שי היה ממש נצחי
ואח ממש להפליא
כי לא בכל יום רואים
קורבנות כל-כך גדולים
להביא מים נסעת
לחבריך התנדבת
נסעת על מסלול מסוכן
ואוי חבל על הזמן
לא היינו בשטח
אך אתך אנחנו לבטח
שי, נזכור אותך אחינו
כל רגע בחיינו
שי, חייל אמיתי היית
ודוגמא למופת שימשת
את חייליך אימנת
במסירות אותם ליכדת
לשרת את המדינה
באומץ בגאווה
אז תשמור על העולם, שי
כי רק לכך אתה מסוגל""."