יזכור ללוחמי מג"ב

מרדכי יחזקאל

"אני רוצה לחיות" יחזקאל נולד ביום חמישי י"ב בטבת תרצ"א (1 בינואר 1931), בעיר עמדיה אשר בכורדיסטן העירקית. בהיותו ילד נפטרו הוריו והיה סמוך על שולחנם של אחיו ואחותו. בגיל צעיר עזב את העיר עמדיה והגיע לעיר הבירה, בגדאד. בשל היותו יתום בגיל צעיר, פעל ועשה הכל ע"פ הגיונו והאינטואיציה האישית. למד את הקריאה והכתיבה של השפה הערבית בכוחות עצמו. בבגדד עבד כמלצר ותוך זמן קצר התמנה לראש המלצרים של המלך אשר גם התלווה אליו בכל נסיעותיו במדינה ומחוצה לה. כאשר הגיע המועד וחייב היה להתגייס לצבא העירקי, העדיף לעזוב את הכל מאחוריו ועלה לארץ בשנת 1949 דרך פרס בעליה בלתי ליגלית. בהגיעו לארץ התגייס לצ.ה.ל ולאחר מכן למשמר הגבול. מכריו ומקיריו מספרים כי אהב והעריך מאוד את בני האנוש. האמין כי כל בני האדם נולדו שווים, תמוך וסייע לזולת. לדעתו יחס האדם לאדם צריך להיות יחס של אדם לאדם. יחזקאל היה ידוע כאינטיליגנט שהכיר בערך הלימוד וההשכלה, לכן דחף ודרבן את בני הנוער ללמוד בישיבות ובמוסדות להשכלה גבוהה. קשר חם ומיוחד היה לו עם בני המשפחה. באופיו ידוע היה יחזקאל ז"ל כעדין נפש, נעים הליכות ויפה תואר. בת צחוק קסומה הייתה על פניו. ביום כ"ט בתמוז תשי"ז (28/7/57), בהיותו ערירי, נפל על משמרתו במילוי תפקידו בג'בל נקר בהגינו על יישובי פרוזדור ירושלים. צרור יריות פילח את חזהו ובטנו, כשהוא שותת דם בדרך לבית החולים הספיק יחזקאל לומר למפקדו לפני שנפח את נשמתו, שלוש מילים, "אני רוצה לחיות". יהי זכרו ברוך ותהיה נפשו צרורה בצרור החיים.