יזכור ללוחמי מג"ב

יהודה אליהו

יהודה נולד ב-5.6.49 בעיר בומבי שבהודו, לשרה ואברהם והוא בן זקונים במשפחה בת ארבעה ילדים, אח ליוסף, שמעון ותמר. לאחר שנים של צפייה וכמיהה לציון, עלה יחד עם משפחתו שנשלחה ישר למעברה בכפר חסידים ומשם עברו למושב כפר יובל שבצפון הארץ. למד והתחנך בבית-ספר היסודי בישוב ואת התיכון בפנימית עיינות. במשך כל תקופת נעוריו היה מבין הבולטים שבחבריו מלא בשמחת נעורים, כושר מנהיגות, אדיבות ואהבה לזולת.
בגיל 17 התגייס בהתנדבות לצנחנים לגדוד 890 ושירת כחייל למופת. יהודה נלחם בעוז ובגבורה במלחמת ששת הימים בתעלה בסיני ולאחר המלחמה נפצע בתאונה מבצעית, אך התעקש לחזור ליחידתו.
לאחר שירותו הצבאי חזר למושב ונשא לאישה את חברת נעוריו ואהובת ליבו ציפורה ויחד הקימו משפחה בת שלושה ילדים ניר, שרית ולילך.
במלחמת יום הכיפורים לחם יהודה עם יחידתו כחייל מילואים ברמת הגולן במשך 8 חודשים. לאחר המלחמה חזר לעבודה במשק החקלאי, עסק בענף הלול וכן במטעי האבוקדו והתפוחים.
מאז היותו ילד, חלם יהודה לעבוד עם סוגים שונים של טרקטורים. בשנים האחרונות רכש את הכלים ובשעות הפנאי עבד איתם ואכן חלומו התגשם. במקביל לעבודת המשק התקבל לעבודה במועצה אזורית גליל עליון כעובד תברואה ובמשך הזמן קודם ומונה למנהל המחלקה. יהודה היה חביב על כל אנשי הצוות ונהנה מתפקיד מאתגר ומעניין. בשנת 1990, פוטר מעבודתו עקב צמצום בכוח אדם וחזר לעבודה במשק.
במשך שנים הפעיל יהודה בהתנדבות את בני הנוער במושב שהיו מוקסמים מיכולת הביטוי ומחוש ההומור ויחד העלו מערכונים ומופעים שהיו מנעימים את זמנם של חברי הישוב. כתחביב אהב וניגן בכלי נגינה שונים בידע רב ובכישרון טבעי.
ב-1990 התגייס למשמר הגבול בתפקיד רכז בטחון של הישוב, את תפקידו מילא לשביעות רצון מפקדיו באהבה רבה ובמסירות עד לאישפוזו האחרון.
יהודה חיתן את שלושת ילדיו וזכה לראות חמישה נכדים שאוהבים אותו אהבה אין סופית.
בשנת 2003 חלה במחלת הוסקוליטיס נאבק בה במשך כשנה אך לבסוף הוכרע ונפטר ב-17.2.04.
יהודה אליהו היה אח, בעל, אבא וסבא למופת צעיר ברוחו ובנפשו, אדם דואג, נעים הליכות עם חיוך תמידי על פניו.
תמיד בליבנו וכך נזכור אותו לעד.
באהבה רבה המשפחה.