יזכור ללוחמי מג"ב

אליהו מדמוני

"אליהו בן יעיש ורבקה, נולד ביום 4.4.38 בישראל. למד בבית ספר יסודי ""ניר עציון"" בירושלים. היה תלמיד רציני ושקדן.
בשנת 1956 התגייס לשירות חובה בצה""ל והתנדב לצנחנים, שם עבר את כל מסלול הלוחמה, כולל קורס מפקדי כיתות וקורס מדריכי צניחה. ב""מבצע קדש"" השתתף עם פלוגתו בקרבות המיתלה. במחצית מאי 1958, לאחר שסיים את שירות החובה בצה""ל, התנדב לשירות קבע במשמר הגבול, כמפקד כיתה והוצב לשרת בגזרת בית שאן, גזרה שחמה מאוד, שהתקריות היו דבר שבשגרה. בין יתר תפקידיו עסק באבטחת שלום התושבים אשר יצאו לעבוד בשטחים הנושקים לגבול הירדני. כבר בתחילת שירותו במשמר הגבול התבלט כבעל כושר פיקוד מעולה, ובעקבות כך נשלח לקורס מ""מים, אותו עבר בהצלחה. הוענקה לו דרגת קצונה ונתמנה כמפקד חבל.
בתפקיד זה היה אחראי על אבטחת מספר יישובים ובעיקר אבטחת גני הילדים באותם יישובים. תקופה קצרה לאחר כניסתו לתפקיד הצליח ליצור קשר הדוק עם מרבית התושבים, אשר ראו בו כתובת לפתרון לרוב הבעיות.
במהלך שירותו נשא את מרסל ונולדו לו 2 ילדים. לאחר נישואיו העתיק את מקום מגוריו קרוב למקום שירותו.
אלמנתו מספרת כי היה איש משפחה למופת; בכל פעם שהגיע לחופשה נהג להביא עימו צרור מפרחי השדה. תחביביו היו רבים ומגוונים, החל בירי אקדחים, צניחה חופשית ובעיקר אהב להתעסק בניפוח זכוכית; בביתו היו כל הכלים והמכשירים; עד היום נשארו מזכרות זכוכית אותן ייצר.
מפקדיו העריכוהו כקצין מעולה בעל תכונות מיוחדות וחם לב, אשר יצר קשר הדוק עם תושבי היישובים עליהם היה מופקד. פקודיו אהבוהו וחיפשו את קרבתו.
בתאריך 7.7.64, בעת שעסק באבטחת עובדים בשדות הנושקים לגבול הירדני, נורתה לעבר צוות האבטחה אש מעבר לגבול, ממנה נפגע ונהרג במקום.
הובא לקבורה בבית העלמין הצבאי בחיפה.
השאיר אחריו, רעיה - מרסל, שני בניו, עמיחי וחנן.
לאחר מותו, וכהערצה על פועלו, נקרא גן הילדים במושב ירדנה על שמו." יהי זכרו ברוך