לטיול יצאנו, ותיקים שבעי שנים ואירועים, אל מקומות ואתרים מלאי זיכרונות טובים אך מכאיבים . למרות גילנו "המופלג" , גם דמעות הזלנו ולא מעט .
חברים טובים נהרגו באירועי פח"ע אלה ומרגש שיש מי שדאג להקים אנדרטאות במקומות בהם נלחמו ונפלו יקירנו . ידע גם זה שעובר בדרך ולא הכיר את הנופלים, מי היו ומה עשו בגשר בן . הערכה למג"ב צפון על פועלה בנושאים אלו ובסיוע במימון של העמותה .
אל גבול לבנון הגענו בעקבות האירועים . לא אחת אתה חי עם חבר תקופה ארוכה, שנים רבות,ומעולם לא שאלת אותו : " תגיד, למה אתה צולע ? למה אתה נעזר במקל הליכה ? "
במצפה הר אדיר פתח אבי גיטלי וסיפר על החובש רנ"ג בגמלאות שמילוביץ' אברהם (שמילו) , שחירף נפשו בהיכנסו לטפל בחבר שנפצע בתוך שדה מוקשים, סמוך לגדר של בסיס מג"ב בסאסא, ולאחר שהציל את חייו עלה בעצמו על מוקש ונפצע קשה . מזכיר את מילות השיר בלדה לחובש : "פתאום רעם ברק, אחד צעק פצוע, אני כבר בא ענה לו החובש . עלינו על מוקש, צעק אז הפצוע, אני כאן לצידך ענה לו החובש ..." . זה שמילו החובש. הכרתיו שנים רבות ורק בסיור זה שמעתי על גבורתו .על חירוף נפש ואומץ ליבו קיבל שמילו את עיטור האומץ. כבוד גדול לו ולחייל .
יוסי בן-דרור, סנ"ץ בגמלאות, ידידי הקרוב שנים רבות צולע . לא עלה בדעתי לשאול ממה זה . באירוע המחבלים בקריית שמונה בשנת 1974 נפגע בן-דרור ברגלו בעת חיסול המחבלים והצלת בני ערובה .
יצאנו שני אוטובוסים לטיול נוסטלגי בעקבות הלוחמים והאירועים ונהנינו מאוד . ארצנו קטנטונת היא אך סיפורי לוחמינו והעדויות מעצימים את ארצנו, ובתוכם גבורתם ואומץ ליבם של לוחמי מג"ב, אלה שמסרו נפשם בגבורה ואלה שנותרו לספר גבורתם .
ישראל הירש