"מרדכי עלה ארצה בשנת 1956, מקזבלנקה במרוקו ישירות לקרית שמונה. במשך שנה עבד בחקלאות בעמק החולה. בשנת 1957 היה צורך בהכשרת שוטרים ומרדכי הצטרף לקורס שהתקיים בשפרעם. הוא עבר את הקורס בהצלחה למרות שלא ידע את השפה העברית והפך לשוטר במשטרת קרית שמונה. תחילה עבד בסיור, אח""כ כרשם, בהמשך כסמל א' בחקירות. במשך כשנה שירת באבו רודם במשטרת סיני. עקב פציעה ובשל ידיעת שפות נבחר לעבוד בשק""ם המשטרתי עד תום שירותו ומותו.
היה ראש משפחה עוד במרוקו בתוקף היותו הבכור, עם מות אביו דאג לעשרת אחיו ולאמו האלמנה. דאג לעלייתה של כל המשפחה ארצה בעקבות אחיו הצעירים שעלו ארצה לקיבוץ. מכורח המציאות היה קשוח ורציני, הוא דאג לבצע באופן אישי את כל שנדרש. הוא סמך רק על עצמו.
מרדכי היה ישר והגון, דאג לזולת לפני עצמו. היה דוגמא ומופת לשוטר הממלא את תפקידו. הוא עזר לכל מי שפנה אליו ונזדקק לו.
מרדכי היה צנוע ומצא שפה משותפת עם כולם, הוא היה ידוע באישיותו המתחשבת. תכונות בולטות נוספות האופייניות לו: אחראי ודאגן, היה מעורב בכל הנעשה סביבו ודאג לאכוף את החוקים הנדרשים גם אם הדבר פגע בו באופן אישי.
מרדכי היה ידוע בהכנסת האורחים האופיינית לו. כל צמרת המשטרה התארחה בביתו באירועים שונים. עד היום זכור מרדכי רק לטוב.
מרדכי נפטר משבץ מוחי.
יהי זכרו ברוך"