יזכור ללוחמי מג"ב

יהושע שלוקה

"שוטר יהושע שלוקה ז""ל, בן ללאה ומנשה, התחתן בעירק עם בת שבע והם עלו יחדיו לארץ בשנת 1951. הוא מאוד אהב את אשתו ואת מדינת ישראל וחיכה בקוצר רוח לעלייתו ארצה. כשעלו לארץ, גרו בשכונת אוהלים. בשנת 1952 נולדה בתו הראשונה עליזה, ובשנת 1953 נולדה בתו השנייה - אילנה ואחר כך עברו להתגורר בעפולה. עבד בקיבוץ חפציבה. התקופה היתה תקופה קשה. יהושע ז""ל לא היה מרוצה מעבודת השגרה היומיומית. הוא רצה להתגייס ולעבוד למען הגנת המדינה. משפחתו ואשתו לא היו מרוצים מהעקשנות שלו ומרעיונותיו לעזוב את העבודה בחפציבה ולהתגייס למג""ב. אשתו הלכה לדבר עם מנהל העבודה, והאחרון ביקש מיהושע ז""ל שרק יישב במשרד ולא יעבוד, והדבר יירשם לו כיום עבודה. יהושע ז""ל אמר שהוא לא מעוניין בעבודה שגרתית והוא רוצה להתגייס, משום שאם כולם יתחמקו מהשירות - לא יהיה מי שיגן על המדינה ולא תהיה מדינה.
יהושע ז""ל התגייס לקבע במג""ב ב-1953. כשישה חודשים לאחר מכן נפל בעת פעילות מבצעית באזור התענכים. בסמוך לכפר זבודה נורה בראשו ונפצע קשה, הובהל לביה""ח תל השומר, שם ניסו להציל את חייו אך לשווא. הוא נפטר על שולחן הניתוחים. ביום שנהרג, טרם צאתו מביתו ביקש מאחיו ואמו שישמרו על אישתו ובנותיו היקרות והאהובות.
כיום יש ליהושע ז""ל נכדים, ואחד מהם נקרא על שמו: יהושע ובקיצור שי. אשתו מספרת שאהב מאוד את בנותיו, היה אהוד מאוד בקרב חבריו וידע ""לעשות שמח"" בכל המפגשים. למד בעיקר בבית המדרש בעירק ואת תורת ישראל. טיפח וגידל ירקות, למרות השטח הקטן.
בן 22 היה בנופלו.
""יהי זכרו ברוך""."