תאריכון יולי

צום שבעה עשר בתמוז-

אחד מארבעת צומות החורבן. בספר דברי הימים מוזכרות חמש פורעניות שהתרחשו ביום זה ולכן נקבע הצום. הצום החל ביומה הראשון של תקופה בת שלטשה שבועות הנמשכת עד ט' באב. תקופה זו מתאפיינת באבל סמלי ובשאיפה לתקן את הפילוג והעוולות שבשלהם- על פי המסורת- אירוע החורבן.

5.7- חוק השבות-

בשנת 1950 נחקק חוק השבות. חוק זה הוא אחד מהחוקיים המרכזיים בספר החוקים הישראלי ואחד מן הביטויים המרכזיים להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית. החוק קובע את זכותו של כל יהודי לעלות לארץ ומהווה את הבסיס החוקי לעלייה. החוק אינו עונה על השאלה "מיהו יהודי", נקודה שהביאה לוויכוחים רבים ולא הוכרעה באופן מוחלט עד עצם היום הזה.

7.7- ועדת פיל-

בשנת 1937 פורסמו מסקנותיה של ועדת פיל. ועדה אשר הקימו שלטונות המנדט הבירטי על ארץ ישראל במטרה לפשר בין היהודים לערבים. ברקע להקמת הוועדה היו המהומות בהם החלו הערבים בשנת 1936 (פרעות תרצ"ו- תרצ"ט). הועדה קבעה כי המשך השלטון הבריטי בארץ ירע את יחסי היהודים-ערבים והציעו לחלק את הארץ לשתי מדינות: יהודית וערבית, ולמובלעת בריטית שתכלול את המקומות הקדושים. עקרון זה שכונה "עקרון החלוקה", עורר ויכוח עז בקרב הציבור היהודי ולבסוף התקבל על ידי המוסדות הרשמיים ונדחה על סף על ידי הציבור הערבי. עיקרון החלוקה התקבל לבסוף ע"י האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.

8.7- נפטר חיים נחמן ביאליק-

מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה. סופר, מתרגם ועורך שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. בשירה העברית נחשב ביאליק לחדשן שהשפיע על משוררים רבים שבאו אחריו וכונו "דור ביאליק". ביאליק זוכה לתואר "המשורר הלאומי" לא רק בזכות איכותה של שירתו אלא גם בזכותו תגובתו בשירים שכתב לאירועים בעלי חשיבות לאומית. ביאליק הוא אחד המשוררים ששיריו הולחנו ביותר בזמר העברי. לכבוד יום הולדתו ה60 קבעה עיריית ת"א פרס ספרותי על שמו, פרס ביאליק, המוענק לספרות יפה ולמחשבת ישראל. ביאליק נפטר בווינה, ב-4 ביולי 1934 לאחר שניתוח שעבר נכשל, ונטמן בבית הקברות טרומפלדור.

12.7- מלחמת הלבנון השנייה-

בשנת 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה כשכוח של חיזבאללה תקף סיור צה"ל בגבול לבנון, חטף שניים מהלוחמים ודרש תמורתם שחרור מחבלים. ישראל הגיבה בתקיפת יעדי חיזבאללה בלבנון. במהלך הלחימה נורו טילים לערים בישראל וגרמו לנפגעים בנפש ולנזק ברכוש. לאחר מגעים מדיניים השוגה הפסקת אש ב-14 באוגוסט 2006.

16.7- יום הזיכרון הממלכתי לזאב ז'בוטינסקי כ"ט תמוז-

ז'בוטינסקי נולד באודסה 1891. מגיל צעיר בלט בכישרון הכתיבה ובכישורי המנהיגות שלו. במלחמת העולם הראשונה יזם את הקמתם של יחידות יהודיות שפעלו לצד הצבא הבריטי. ז'בוטינסקי עמד בראש הזרם הרוויוזיניסטי שהתנגד למנהיגותה של תנועת הפועלים בהסתדרות הציונית. ייסד את תנועת הנוער בית"ר ואת הצה"ר. היה המפקד העליון של האצ"ל ואביה הרוחני של תנועת "חרות"- ממנה צמחה תנועת "הליכוד.

17.7- איד אל-פיטר-

היום האחרון של חודש הרמדאן- עם סיומו של חודש הרמדאן ותחילת החודש העשירי בלוח השנה ההג'רי מציינים המוסלמים את חג הפסקת הצום, הוא עיד-אל פיטר. החג נמשך שלושה ימים ומסמל את סוף תקופת הטיהור והצום. במהלכו נערכות סעודות משפחתיות, תפילות במסגדים ונתינת צדקה מיוחדת- זכאת אל-פיטר- לכפרה על עברות שנעשו בשגגה במהלך חודש הצום. החג מצוין גם על ידי בני העדה הצ'רקסית.

22.7- פיצוץ מלון המלך דוד-

אירועי "השבת השחורה" ופעולותיהם של הבריטים נגד היישוב היהודי ב9 ביוני 1946 עוררו רצון בפעולת תגמול, מפקדת "ההגנה" בראשותו של משה סנה בחרה במלון המלך דוד בירושלים למטרה עבור האצ"ל, במסגרת תנועת המרי העברי. המלון שימש מקום מושבן של המזכירות הראשית לשלטון הבריטי בארץ, ושל המפקדה הצבאית הראשית- כולל המודיעין הבריטי. הבניין בן 5 הקומות התמוטט וקבר תחתיו קרוב למאה איש- אנגלים, והודים וערבים. בפיצוץ נהרגו 91 בני אדם. לפי אחת הגרסאות ניתנה הוראה לבטל את הפעולה. בתגובה לפיצוץ בתגובה לפיצוץ החליטה ההגנה להפסיק את שיתוף הפעולה עם האצ"ל והלח"י.

26.7 צום ט' באב-

בצום זה מציינים את החמור מ'' ארבעת צומות החורבן''. על פי המסורת, ביום זה חרבו שני בתי המקדש, ירושלים נכבשה בידי ברומים, ביתר- עירם של מורדי בר כוכבא- נפלה במצור, ואירע חטא המרגלים. תשעה באה נקבע ליום צום ואבל. הוא מסיים את ימי בין המצרים שראשיתם בי"ז תמוז.

29.7- נוסדה הסוכנות היהודית-

בשנת 1929 נוסדה הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית היא מוסד היהודי המאגד את קהילות הציוניות בכל רחבי העולם. המוסד הוקם במהלך הקונגרס הציוני ה-16 כזרוע ביצועית של 'ההסתדרות הציונית העולמית'. כיום הסוכנות היהודית עוסקת בשלושה תחומים עיקריים: עלייה וקליטה, חינוך יהודי-ציוני וחיזוק החברה הישראלית.

31.7- ט"ו באב- חג האהבה!-

בתאריך זה מציינים את יום האהבה שהיה נחגג בימי קדם. בשמנה נזכר החג כאחד מן הימים הטובים של ישראל, ומשווה ליום כיפור. החג ציין חגיגה חקלאית וכן נקשר לתהליך הנישואין והקמת המשפחה. כיום מצוין החג במקומות רבים כחג האהבה, זאת בהמשך למסורות קודמות המייחסות לו אירועים שונים הקשורים בין השאר באהבה, אחווה ואחדות.