יזכור ללוחמי מג"ב

חומידי עוקלה

"חמידי נולד בשנת 1936. בן לכריים ולוודחה בשבט הייב, שמקום מושבו בטובא-זנגרייה. חמידי גדל והתחנך בכפרו, שם גדל על הרי הגליל, הגבעות והעמקים שמסביב לכפרו. אהב מאוד את חיק הטבע. בשנות נעוריו בילה המון זמן בחיק הטבע ועסק בעיקר ברעיית צאן, חקלאות ובנין. משפחתו עברה לגור בכפר מע'אר, שם התחתן עם בחירת ליבו חמדה והקים את משפחתו. נולדו לו 12 ילדים.
חמידי הלך בעקבות אחיו ששירתו בצבא - אחיו מחמוד שירת 25 שנים ויצא לפנסיה ואחמד שירת 10 שנים. בתאריך 25.12.1967 התגייס חמידי בתור גשש במג""ב, כשהיה בגיל 31 ואב לשלושה ילדים. במלחמת ההתשה שירת בגיזרת בית שאן, שהיתה אז גיזרה קשה ועויינת מאוד, עם המון חדירות ומוקשים. חמידי תמיד השתתף במרדפים.
בשנת 1978, כאשר היה בסיור לילי בכביש המערכת, נפתחה אש בזוקה ומקלעים לעבר הסיור, אך אנשי הסיור הצליחו להשתיק את מקור הירי. על חלקו בתקרית הוענק לו, יחד עם כל אנשי הצוות, פרס כספי.
בשנת 1983 זכה בעיטור השירות של משטרת ישראל, בו נכתב: ""תרם תרומה בלתי רגילה להשגת יעד מיעדי המשטרה, תוך גילוי התמדה ודבקות במטרה"". חבריו ליחידה אהבוהו מאוד וידעו שממנו תמיד יוכלו לקבל עזרה. תמיד אהב לעזור לזולת והיה בעל חוש הומור נפלא. את כל טרדות החיים קיבל בקלות ובפיו היה המשפט: ""מחר יש עוד יום"".
מפקדיו העריכו אותו מאוד כגשש מעולה, המשתתף כמעט בכל אירוע, בעל תכונות מיוחדות, הגורמות לכולם להיות מרוצים ממנו. פעמים רבות סיכן את חייו כדי להציל אחרים.
בשנת 1983 הועבר לשרת בלבנון וקיבל זאת באהבה, למרות שהיה יכול לבקש שירות קרוב יותר, עקב גילו. חמידי היה אמור ביום 5.11.1983 לעבור ליחידה עורפית בתחנת נטופה, אך לא הספיק, משום שביום 4.11.1983 נהרג בהתפוצצות מכונית תופת בצור. היה בן 49 במותו. תקופת שירותו הסתכמה ב- 16 שנות שירות במג""ב. הגיע לדרגת רס""ר. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר מע'אר בטקס צבאי. השאיר אחריו 11 ילדים ואשה בהריון, שילדה ביום נפילת בעלה בת, שנקראה בשם ""פראד"" שמשמעותו ""פרידה"" - ילדה זו לא זכתה לאהבת האב והוא לא זכה בידיעה על היוולדה ולראות אותה ולו פעם אחת. ילדיו היו בגילאים שונים: הבכורה לוטפיה -בת 20, זידאן- בן 18 היה גשש בחרמון, זייד בן 16, כיום גשש ברמת הגולן, מחמוד בן 14, זידה בת 13, סבחה בת 11, נאשד בן 9, כיום חייל המשרת בקבע בתור גשש בדרום, נאסר בן 6.5, כיום כבר סיים לימודיו התיכוניים, כאתם בן 4.5, כיום בכיתה י""ב, אמירה בת 3.5 כיום תלמידת תיכון בכיתה י', תורכייה היתה בת שנה וארבעה חודשים, כיום בכיתה ט', וכן פראד שהיתה בת מספר שעות בלבד, כיום היא בת 14, בכיתה ח'.
לאחר נפילת אביהם, המשיכו הילדיםבלימודיהם, דבר אשר אביהם רצה, מאוד וגם בחייו דאג שכולם ילמדו וירכשו השכלה.
מפקדו ליחידה נשא דברי הספד: ""בחודש נובמבר 1982 שירת בפלוגה כ', שרבים מלוחמיה נהרגו בעת התמוטטות בניין המימשל הצבאי בצור, וניצל. זמן רב יעבור עד אשר נתרגל לעובדה שמקומו של רס""ר עוקלה נפקד מאיתנו ולא נראה אותו עוד בנופה של הפלוגה. היה גשש מצטיין, ופעמים רבות זיהה עקבות מחבלים שחדרו לתחומי המדינה ובכך מנע אסונות כבדים . יהי זכרו ברוך""."